מערכות דלק של המטוס

דרישות

מערכת הדלק צריכה לספק דלק נקי, בלחץ ובזרימה מספיקים, בכל מצב טיסה, לכל מנוע – גם בתמרונים. דרישות תכנון כוללות:

• כל מנוע מוזן ממערכת עצמאית שלא תלויה במנוע אחר (או עם הפרדה).
• אוורור למיכלים, שמונע תת-לחץ.
• ניקוז בנקודות הנמוכות.
• מסננים.

סוגי מיכלים

מחיצות (Baffles): בתוך המיכל, מונעות תנועה מהירה של הדלק (Sloshing). שסתומי חד-כיוון (Flapper valves) בצלעות מאפשרים לדלק לזרום לכיוון המשאבה ולא חזרה.

מערכות הזנה

משאבות

• משאבת דחיפה במיכל (Boost / Submerged pump): משאבה צנטריפוגלית חשמלית בתחתית המיכל. מספקת לחץ לכניסה למשאבת המנוע, ומונעת נעילת אדים (Vapor lock).
• משאבת להבים (Vane pump) מונעת מנוע – במנועי בוכנה. כוללת שסתום הקלה ושסתום עוקף (כדי שמשאבת הדחיפה תוכל לספק דלק אם משאבת המנוע נכשלת).
• משאבת סילון (Ejector / Jet pump): משתמשת בזרימת דלק מהירה כדי לשאוב דלק מאזורים במיכל – בלי חלקים נעים.

בורר דלק ושסתומים

• בורר מיכלים (Fuel selector): בוחר מיכל או מצב. הבורר מסמן בבירור את המצבים, כולל OFF.
• שסתומי ניתוק (Shutoff valves) – בקיר האש.
• הזנה צולבת (Crossfeed): מאפשרת להזין מנוע אחד ממיכל של הצד השני – לאיזון דלק או בכשל.

אוורור

• פתחי אוורור (Vents): פתוחים לאוויר. בדרך כלל עם ״ראם״ קדימה שמעניק לחץ חיובי קל.
• חסימה – דבורים, קרח, לכלוך – גורמת לתת-לחץ ולעצירת זרימה, ואף לקריסת מיכל גמיש.
• פתח אוורור עם שסתום שמונע דליפה בתמרון.

תדלוק

תדלוק מלמעלה (Over-wing)

דרך פתח המילוי. אוורור, הארקה, ומכסה נעול אחרי התדלוק.

תדלוק בלחץ (Single-point pressure refueling)

נקודה אחת, מתחת לכנף. שסתומים בכל מיכל נסגרים כשהמיכל מלא, לפי חיישן או מצוף. מהיר ובטוח – פחות אדים בחוץ.

הארקה בתדלוק

סדר החיבור: מכלית לקרקע → מכלית למטוס → זרנוק לפתח המילוי (או לנקודת הארקה ליד פתח המילוי), לפני פתיחת המכסה. ניתוק בסדר הפוך. המטרה – השוואת פוטנציאל, כי זרימת דלק יוצרת חשמל סטטי.

ריקון דלק (Defueling)

לפי היצרן – במשאבות או בכבידה. במקום מאוורר, עם הארקה ומטף.

השלכת דלק (Fuel jettison / Dump)

במטוסים גדולים – מאפשרת להוריד משקל מהר בחירום, עד משקל נחיתה. הפתחים בקצות הכנפיים. יש הגנה שמונעת ריקון מלא.

מדידת כמות

זיהום ומים בדלק

• מים מהתעבות במיכלים חצי ריקים, או ממכלית. לכן ממלאים מיכלים בלילה (בסוף היום) כשאפשר – פחות אוויר לח במיכל.
• ניקוז לפני טיסה (Sump drain): מכל נקודות הניקוז. בודקים מים (טיפות בתחתית הכוס), לכלוך וצבע.
• מיקרואורגניזמים בדלק סילון: חיידקים ופטריות שגדלים בממשק בין מים לדלק. יוצרים בוצה שחורה-חומה, סותמים מסננים ומאכלים את המיכל. מניעה: ניקוז מים קבוע, תוסף ביוסיד.
• תוסף נגד קיפאון (FSII – Fuel System Icing Inhibitor): מונע התגבשות קרח ממים מומסים בדלק סילון; גם מעכב גדילת חיידקים.

דליפות במיכל אינטגרלי

הסיווג קובע אם המטוס כשיר לטיסה, לפי מיקום הדליפה (למשל באזור סגור או ליד מקור הצתה).

תיקון: מנקזים, מאווררים את המיכל (אדים מסוכנים!), נכנסים עם ציוד מגן ונשימה, מסירים את חומר האוטם הישן ומורחים חדש.

תוספי דלק

רק תוספים מאושרים, בריכוז הנכון, ולפי ה-TCDS או ה-AFM. ריכוז גבוה מדי של FSII פוגע באטמים ובציפוי המיכלים.

שסתומי דלק

בדיקה: מחוון מצב בבורר; חוסר דליפות בכל מצב; תנועה חופשית ונעילה בעמדות; שסתומי מנוע – מיקום פתוח/סגור במחוון בתא.

נקודות למבחן

• כבידה – כנף גבוהה; משאבה – כנף נמוכה.
• משאבת דחיפה – מונעת נעילת אדים.
• מיכל גמיש – לא משאירים ריק זמן רב.
• הארקה לפני פתיחת מכסה; ניתוק בסדר הפוך.
• מד קיבולי – מודד מסה, מתקן צפיפות.
• ניקוז דגימה לפני טיסה – מים, לכלוך, צבע.
• סיווג דליפות: Stain, Seep, Heavy seep, Running.