מבחן מנוע טורבינה · שיעור 12 מתוך 13
הגנת אש במנוע
מקור: FAA-H-8083-31 פרק 17; FAA-H-8083-32 פרק 9
אזורי אש
אזור אש (Fire zone) הוא אזור שבו יש דלק ושמן לצד מקורות הצתה – בעיקר תא המנוע, ה-APU, ובחלק מהמטוסים בית גלגלים. כל אזור אש מוגדר בתכנון וכולל:
- גילוי אש או התחממות.
- כיבוי באמצעות חומר כיבוי.
- קירות אש (Firewalls): מפרידים בין המנוע לשאר המטוס. עשויים פלדת אל-חלד או טיטניום.
- שסתומי ניתוק (Firewall shutoff valves): סוגרים דלק, שמן והידראוליקה למנוע.
סוגי גלאים
| גלאי | איך עובד |
|---|---|
| מתג תרמי (Thermal switch) | מתג דו-מתכתי שנסגר בטמפרטורה מסוימת. כמה מתגים מחוברים במקביל זה לזה, וביחד בטור עם הנורה |
| צמד תרמי (Thermocouple / Rate of rise) | מגיב לקצב העלייה בטמפרטורה. כמה צמדים, וצמד ייחוס מבודד. עלייה מהירה מייצרת מתח שמפעיל את ההתרעה |
| גלאי רציף – Kidde | צינור דק עם שני חוטים בתוך חומר קרמי. ההתנגדות של הקרמיקה יורדת בחום, והזרם בין החוטים עולה |
| גלאי רציף – Fenwal | צינור עם חוט אחד מרכזי בתוך חומר שההתנגדות שלו יורדת בחום; הצינור עצמו הוא החוט השני |
| גלאי לחץ – Lindberg / Systron-Donner | צינור מלא בגז. כשמתחמם, הלחץ עולה ומפעיל מתג. מגיב גם לחום כללי וגם לאש מקומית |
| גלאי עשן ולהבה | עשן – בתאי מטען; להבה – אופטי (אינפרא-אדום) |
בדיקת המערכת
- כפתור בדיקה (Test) בתא הטייס בודק את רציפות המעגל ואת הנורה.
- בדיקת לולאות – לפי היצרן, עם מד בידוד או מכשיר ייעודי.
- בודקים את הגלאים: כיפופים חדים, שפשוף, תפסנים רופפים, נזק. כיפוף חד או מעוך בגלאי רציף יכול לגרום להתרעת שווא.
התרעות שווא
מתרחשות בגלל: גלאי פגום, לחות בחיבורים, מגע עם חלק חם, כבל שפוף. התרעת שווא מסוכנת – הצוות עלול לכבות מנוע תקין. כל התרעה מטופלת כאמיתית עד שמוכח אחרת.
חומרי כיבוי
| חומר | שימוש |
|---|---|
| הלון 1301 | חומר הכיבוי המקובל במנועים. גז שמפריע לתגובה הכימית של הבעירה. פוגע בשכבת האוזון, ולכן מוחלף בהדרגה בחומרים אחרים |
| הלון 1211 | מטפים ניידים בתא |
| CO₂ | מטפים ניידים ובמטוסים ישנים |
| מים | אש במוצקים (נייר, בד) – בתא בלבד |
| אבקה יבשה | לא בתא – מפריעה לראות ומזיקה למכשירים |
בקבוקי הכיבוי
מבנה
- בקבוק כדורי או גלילי עם חומר כיבוי בלחץ חנקן.
- ראש פיצוץ (Squib / Cartridge): מטען חשמלי קטן שמנקב את הדיסק ומשחרר את החומר.
- מד לחץ על הבקבוק – לבדיקה לפני טיסה.
- שסתום בטיחות לחום (Thermal discharge): אם הבקבוק מתחמם מדי, הוא מתרוקן החוצה.
מחווני פריקה (Discharge indicators)
| מחוון | צבע | משמעות |
|---|---|---|
| פריקת חום (Thermal discharge) | אדום | הבקבוק התרוקן בגלל לחץ יתר מחום |
| פריקה רגילה (Normal / System discharge) | צהוב | הבקבוק נפרק בפעולה של הצוות |
אם הדיסק חסר – הבקבוק התרוקן, ויש לבדוק ולהחליף.
מערכת ״שתי זריקות״ (Two-shot)
במטוסים רב-מנועיים, כל בקבוק יכול להתרוקן לאחד משני מנועים, או שיש שני בקבוקים לכל מנוע – כך יש זריקה שנייה אם הראשונה לא כיבתה.
אחזקה
- בדיקת לחץ בקבוק לפי טמפרטורה – לחץ החנקן משתנה עם החום. משווים לטבלה של היצרן.
- בדיקת משקל לבקבוקים – לפי מרווחים.
- ראשי פיצוץ – בעלי זמן חיים, מסומנים בתאריך. בודקים רציפות במכשיר מיוחד שלא מפעיל אותם.
- בקבוקי לחץ (Hydrostatic test) – לפי מרווחים.
ידית האש (Fire handle)
בתא הטייס יש ידית לכל מנוע. כשמושכים אותה:
- סוגרים דלק, שמן והידראוליקה למנוע (שסתומי קיר האש).
- מנתקים את הגנרטור.
- סוגרים אוויר עקיפה.
- מכינים את בקבוקי הכיבוי (Arm). הפריקה עצמה – בסיבוב הידית או בלחיצה.
אש במנוע בקרקע
- בהתנעה של בוכנה – ממשיכים לסובב (ראו פרק התנעה).
- בטורבינה – מנתקים דלק וממשיכים לסובב (Dry motoring) כדי לכבות את האש בפנים.
- אש בפליטה (Tailpipe fire) – דלק שנשאר במנוע. מטפלים בסיבוב, לא במטף לתוך הפליטה (אם אפשר).
נקודות למבחן
- קיר אש מפלדת אל-חלד או טיטניום.
- מתגים תרמיים – במקביל זה לזה.
- צמד תרמי – מגיב לקצב עלייה.
- Kidde ו-Fenwal – ההתנגדות יורדת בחום.
- דיסק אדום – פריקה תרמית; דיסק צהוב – פריקה רגילה.
- לחץ בקבוק נבדק לפי טמפרטורה.
- הלון 1301 – כיבוי מנועים.