אחזקה, בדיקות ואיתור תקלות במנוע בוכנה

בדיקת דחיסה דיפרנציאלית (Differential compression test)

זו הבדיקה המקובלת לבדיקת אטימות הצילינדר – טבעות, שסתומים ומושבים.

איך מבצעים

1. מחממים את המנוע (אם אפשר) כדי שהמרווחים יהיו כמו בעבודה.
2. מוציאים מצת אחד מכל צילינדר שבודקים.
3. מסובבים את המדחף עד שהבוכנה בפעימת הדחיסה ב-TDC.
4. מחברים את הבודק לחור המצת ומזינים אוויר בלחץ של 80 psi.
5. קוראים את הלחץ שנשאר בצילינדר במד השני. לדוגמה, קריאה של 76/80 אומרת שאבדו 4 psi.
6. משווים לגבול שנקבע בעזרת פתח ייחוס (Master orifice) של יצרן הבודק, או לפי גבולות היצרן.

איתור מקור הדליפה

אם הלחץ נמוך בגלל שסתום, לפעמים מספיקה ״הקשה״ עדינה על הנדנדה כדי לנקות פחמן מהמושב, ואז בודקים שוב. אם הבעיה נשארת – צריך טיפול בצילינדר.

מרווח שסתומים (Valve clearance)

במנועים עם מרימים מוצקים (בעיקר כוכביים), יש מרווח בין הנדנדה לגבעול השסתום. המרווח נבדק כשהמנוע קר, כשהבוכנה בדחיסה ושני השסתומים סגורים.

• מרווח קטן מדי: השסתום לא נסגר עד הסוף, נשרף ומאבד דחיסה.
• מרווח גדול מדי: השסתום נפתח מאוחר ונסגר מוקדם, רעש וירידת הספק.

בדיקת מסנן שמן ומסננת

בכל החלפת שמן חותכים את מסנן השמן ופורשים את נייר המסנן, או בודקים את המסננת. מחפשים חלקיקי מתכת.

כמות קטנה של חלקיקים עדינים יכולה להיות שחיקה רגילה. כמות גדולה, חלקיקים גדולים או עלייה בין בדיקות מחייבים בירור לפי ספר היצרן.

ניתוח שמן ספקטרומטרי (SOAP)

דגימת שמן נשלחת למעבדה, והמעבדה מודדת את ריכוז המתכות בחלקים למיליון (PPM). הערך החשוב הוא המגמה לאורך זמן. עלייה פתאומית בריכוז של מתכת מסוימת מצביעה על שחיקה חריגה של חלק מסוים.

בדיקה בבורוסקופ

בורוסקופ מאפשר לראות את פנים הצילינדר דרך חור המצת: דפנות, ראש הבוכנה, שסתומים ומושבים. מחפשים שריטות, שחיקה, שסתום פליטה עם סימני שריפה (צבע לא אחיד בשפת השסתום), סדקים וקורוזיה.

בדיקות תקופתיות

בדיקה של 100 שעות ובדיקה שנתית

• בדיקה שנתית (Annual): בדיקה מלאה של כלי הטיס, פעם ב-12 חודשים.
• בדיקת 100 שעות: באותו היקף, למטוסים שמשמשים להשכרה או להדרכה בתשלום. לפי הכללים האמריקאיים מותר לחרוג ב-10 שעות כדי להגיע למקום הבדיקה, וזמן החריגה מנוכה מהבדיקה הבאה.
• ההיקף המינימלי של הבדיקות מוגדר בנספח D של 14 CFR Part 43. בישראל חלות התקנות הישראליות ותוכנית האחזקה המאושרת.

בדיקת מנוע בבדיקה תקופתית

• דליפות שמן ודלק, מצב צינורות וחבקים.
• מצב תושבות המנוע ובולמי הזעזועים (Mounts / Shock mounts).
• כבלי הצתה ומצתים.
• מערכת פליטה – סדקים ודליפות (סכנת חד-תחמוצת הפחמן).
• כבלי בקרה: מצערת, תערובת, מדחף, חום מאייד – מהלך מלא ומעצורים.
• צלעות קירור, מסיטים (Baffles) ואטמי המסיטים.
• הרצה קרקעית (Run-up) ובדיקת מגנטים.

הרצה קרקעית (Engine run-up)

• בדיקת מגנטים: בסל״ד שנקבע, מעבירים מ-BOTH ל-L ובחזרה, ואז ל-R. ירידת סל״ד מותרת לפי היצרן – בדרך כלל עד כ-125–175 RPM, ועם הפרש מוגבל בין שני המגנטים. אם אין ירידה בכלל – ייתכן שמגנט לא מקורקע במצב OFF (Hot mag), וזה מסוכן.
• בדיקת סל״ד סטטי (Static RPM): במנוע עם מדחף קבוע, מצערת מלאה במקום. סל״ד נמוך מהמותר מצביע על ירידה בהספק.
• בדיקת כיבוי בתערובת (Idle mixture check): מושכים את ידית התערובת לאט במצב סרק. עלייה קטנה בסל״ד לפני הכיבוי (לפי היצרן, בדרך כלל 10–50 RPM) מצביעה על תערובת סרק נכונה. עלייה גדולה – עשירה מדי; ירידה מיידית – רזה מדי.

תקלות נפוצות ומה בודקים

עבודה על מנוע: כללי בטיחות

• לפני שמסובבים מדחף ביד: מגנטים OFF, מצערת סגורה, תערובת כבויה – ועדיין מתייחסים למדחף כאילו המנוע יכול להתניע.
• כבל הקרקוע (P-lead) מנותק או פגום = מגנט ״חי״.
• אחרי עבודה – ספירת כלים, בדיקת נעילות (חוט ביטחון, פינים, אומים עם נעילה).

הפעלה קרקעית – תוספות

• חימום מנוע לפני הרצה – עד טמפרטורת שמן מינימלית.
• דשי קירור פתוחים, מכוונים לרוח.
• לא מריצים ממושכות בהספק גבוה בקרקע – קירור לא מספק.
• הרצה בסרק ממושכת – מפיחה מצתים; מדי פעם מעלים סל״ד לנקות.
• כיבוי: סרק, בדיקת מגנטים OFF (ירידה קצרה בסל״ד ב״OFF״ לרגע – בדיקה ש-P-lead תקין, לפי הנוהל של היצרן), ואז תערובת לניתוק.

צריכת שמן מוגזמת

מודדים צריכה – ליטרים (או quarts) לשעה – ומשווים לגבול היצרן.

נקודות למבחן

• בדיקת דחיסה דיפרנציאלית ב-80 psi, הבוכנה ב-TDC בפעימת דחיסה.
• אוויר בפליטה = שסתום פליטה; ביניקה = שסתום יניקה; בנשימת בית הארכובה = טבעות.
• מרווח שסתומים בודקים כשהמנוע קר.
• אין ירידה בבדיקת מגנט – חשד ל-Hot mag.
• SOAP – מגמה, לא ערך בודד.