מבחן אווירודינמיקה · שיעור 6 מתוך 10
יציבות ותמרון
מקור: FAA-H-8083-30 פרק 3; FAA-H-8083-25 פרק 5
שלושת הצירים
| ציר | תנועה | שליטה | יציבות |
|---|---|---|---|
| ציר האורך (Longitudinal) – מהאף לזנב | גלגול (Roll) | הגאים (Ailerons) | יציבות רוחב (Lateral) |
| ציר הרוחב (Lateral) – מקצה כנף לקצה | עלרוד (Pitch) | הגה גובה (Elevator) | יציבות אורך (Longitudinal) |
| הציר האנכי (Vertical) | סבסוב (Yaw) | הגה כיוון (Rudder) | יציבות כיוון (Directional) |
כל הצירים עוברים דרך מרכז הכובד.
יציבות סטטית ודינמית
סטטית – הנטייה הראשונית
| סוג | אחרי הפרעה |
|---|---|
| חיובית | נוטה לחזור למצב המקורי |
| ניטרלית | נשאר במצב החדש |
| שלילית | ממשיך להתרחק |
דינמית – מה קורה לאורך זמן
| סוג | |
|---|---|
| חיובית | התנודות קטנות ונעלמות |
| ניטרלית | התנודות נמשכות בלי לגדול |
| שלילית | התנודות גדלות |
מטוס טוב – יציבות סטטית חיובית ודינמית חיובית. אבל – יציבות רבה מדי = מטוס ״כבד״ ופחות נוח לתמרון. מטוסי קרב – פחות יציבים, עם מחשב.
יציבות אורך (עלרוד)
הגורם העיקרי: המיקום של מרכז הכובד (CG) ביחס למרכז הלחץ.
- ברוב המטוסים מרכז הכובד לפני מרכז הלחץ של הכנף – האף נוטה לרדת.
- המייצב האופקי יוצר כוח כלפי מטה (עילוי שלילי) שמאזן.
- אם המטוס מאט – הכוח על הזנב קטן – האף יורד – המהירות עולה – חוזר. יציבות.
מיקום מרכז הכובד
| מיקום | השפעה |
|---|---|
| קדמי (Forward CG) | יציב יותר, אבל כבד בבקרה, מהירות הזדקרות גבוהה יותר (הזנב דוחף יותר למטה), קשה להרים את האף בנחיתה |
| אחורי (Aft CG) | פחות יציב, בקרה רגישה, התאוששות מהזדקרות וסחרור קשה – ואף בלתי אפשרית מעבר לגבול |
יציבות רוחב (גלגול)
| גורם | איך |
|---|---|
| דיהדרל (Dihedral) | כנפיים בזווית כלפי מעלה. כשהמטוס מתגלגל ו״מחליק״ הצידה, הכנף הנמוכה מקבלת זווית התקפה גדולה יותר – ומתרוממת |
| השפלה לאחור (Sweepback) | הכנף שמתקדמת בהחלקה ״פוגשת״ את הזרימה ישר יותר – מייצרת יותר עילוי |
| כנף גבוהה (High wing) | אפקט מטוטלת (Keel effect) – הגוף ״תלוי״ מתחת. מקטינים דיהדרל |
| מייצב אנכי גבוה |
אנהדרל (Anhedral) – כנפיים כלפי מטה – מקטין יציבות רוחב, לשיפור תמרון (בכנף גבוהה ומשוכה).
יציבות כיוון (סבסוב)
- המייצב האנכי (Fin) – כמו שבשבת: אם האף סוטה, הזנב ״נדחף״ חזרה.
- שטח צד מאחורי מרכז הכובד – גדול יותר משטח צד לפניו.
- השפלה לאחור.
- סנפיר גחון (Ventral fin) וסנפיר גב (Dorsal fin) – מוסיפים.
תופעות משולבות
Dutch roll
תנודה משולבת של גלגול וסבסוב – כשיציבות הרוחב חזקה יחסית ליציבות הכיוון. נפוץ במטוסים עם כנף משוכה. פתרון: Yaw damper.
יציבות ספירלית (Spiral instability)
כשיציבות הכיוון חזקה יחסית ליציבות הרוחב – המטוס נכנס בהדרגה לפנייה הולכת ומחמירה. צלילה ספירלית.
סחרור (Spin)
הזדקרות + סבסוב – כנף אחת מזדקרת יותר. התאוששות מקובלת (PARE): מצערת לסרק, הגאים לנייטרל, הגה כיוון מלא נגד הסיבוב, ואז הגה גובה קדימה לשבור את ההזדקרות.
מקדם עומס (Load factor)
n = L / W – ביחידות G.
| זווית גלגול בפנייה אופקית | מקדם עומס |
|---|---|
30° | 1.15G |
45° | 1.41G |
60° | 2G |
75° | 3.9G |
קטגוריות מטוסים (מקדם עומס מגבלה חיובי)
| קטגוריה | G |
|---|---|
| רגיל (Normal) | +3.8 |
| שימושי (Utility) | +4.4 |
| אקרובטי (Acrobatic) | +6.0 |
מהירות תמרון (VA)
המהירות שמעליה תנועה מלאה ופתאומית של בקרה עלולה לחרוג ממקדם העומס ולפגוע במבנה. מתחתיה – המטוס יזדקר לפני שיחרוג. VA יורדת כשהמשקל יורד.
דיאגרמת V-g
מראה את מעטפת הטיסה – מקדם עומס מול מהירות: גבולות הזדקרות, מקדמי עומס, VNE.
פנייה
- בפנייה, רכיב אופקי של העילוי מושך את המטוס במעגל.
- הרכיב האנכי קטן – צריך להגדיל את העילוי (זווית התקפה) כדי לא לרדת.
- פנייה מתואמת – הכדור במרכז.
- החלקה (Slip) – יותר מדי גלגול לקצב הפנייה. גלישה החוצה (Skid) – יותר מדי סבסוב.
נקודות למבחן
- יציבות אורך – סביב ציר הרוחב, הגה גובה; תלויה במרכז הכובד.
- יציבות רוחב – דיהדרל, השפלה לאחור.
- יציבות כיוון – מייצב אנכי.
- CG קדמי – יציב, מהירות הזדקרות גבוהה; CG אחורי – התאוששות קשה.
- Dutch roll – Yaw damper.
60°=2G.- רגיל
3.8G, שימושי4.4G, אקרובטי6G. - VA יורדת עם המשקל.