מבחן חשמל · שיעור 6 מתוך 13
מצברים
מקור: FAA-H-8083-30 פרק 10 (Batteries); FAA-H-8083-31 פרק 9
תפקיד המצבר במטוס
- התנעת מנוע (בעיקר).
- מקור חירום – כשהגנרטורים נכשלים.
- ייצוב מתח של המערכת – ״בולם״ קפיצות.
- הפעלה בקרקע.
מצבר עופרת-חומצה (Lead-acid)
מבנה
- לוח חיובי – דו-תחמוצת העופרת (PbO₂).
- לוח שלילי – עופרת ספוגית (Pb).
- אלקטרוליט – חומצה גופרתית מדוללת במים.
- מתח לתא: כ-
2V(ב-2.1Vטעון במלואו). - מצבר
12V– 6 תאים;24V– 12 תאים.
פריקה וטעינה
- בפריקה: שני הלוחות הופכים לסולפט עופרת, והחומצה הופכת למים – הכובד הסגולי יורד.
- בטעינה: התהליך ההפוך.
בדיקת מצב טעינה
הידרומטר – מודד כובד סגולי של האלקטרוליט.
| מצב | כובד סגולי בקירוב |
|---|---|
| טעון במלואו | 1.275–1.300 |
| בינוני | 1.240 |
| נמוך | 1.200 |
| ריק | 1.150 ומטה |
תיקון טמפרטורה: הקריאה משתנה עם הטמפרטורה – מתקנים לפי טבלה (בערך 0.004 לכל 10°F מ-80°F).
סוגים
- מצבר פתוח (Flooded / Vented) – פקקים, מוסיפים מים מזוקקים.
- אטום (Sealed / VRLA – Valve-regulated) – בלי הוספת מים. AGM – אלקטרוליט ספוג בסיבי זכוכית; ג׳ל.
סכנות
- גז מימן בטעינה – נפיץ. אוורור, בלי ניצוצות.
- חומצה – פוגעת בעור ובמתכת. נטרול: סודה לשתייה (ביקרבונט) במים.
- סולפציה (Sulfation) – מצבר שנשאר ריק זמן רב: גבישי סולפט קשים שלא נמסים – אובדן קיבולת.
- קפיאה – מצבר ריק קופא בקלות (האלקטרוליט קרוב למים).
מצבר ניקל-קדמיום (NiCd)
מבנה
- לוח חיובי – הידרוקסיד ניקל.
- לוח שלילי – קדמיום.
- אלקטרוליט – אשלגן הידרוקסידי (KOH) – בסיסי (אלקליין).
- מתח לתא: כ-
1.2V. מצבר24V– 19 או 20 תאים.
תכונות
- מתח יציב כמעט עד סוף הפריקה.
- זרם גבוה מאוד – התנעות מהירות של טורבינות.
- עמיד בקור.
- חיים ארוכים – אם מתוחזק.
- כבד ויקר.
מה מיוחד בבדיקה
- הכובד הסגולי לא משתנה עם הטעינה – אי אפשר לבדוק בהידרומטר.
- רמת האלקטרוליט – יורדת בפריקה (נספגת בלוחות) ועולה בטעינה. מוסיפים מים מזוקקים רק כשהמצבר טעון במלואו, ואחרי זמן מנוחה – לפי היצרן.
בריחה תרמית (Thermal runaway)
הסכנה העיקרית ב-NiCd. בטעינה במתח קבוע מהגנרטור:
- תא חם → ההתנגדות הפנימית יורדת.
- → זורם יותר זרם טעינה.
- → התא מתחמם עוד יותר.
- → מעגל שמתגבר – עד רתיחה, אש או פיצוץ.
סיבות: מצבר ישן, תאים לא מאוזנים, טמפרטורה גבוהה, מתח טעינה גבוה. הגנה: חיישן טמפרטורה במצבר והתרעה בתא; ניתוק המצבר מהטעינה.
אחזקת NiCd
- פריקה עמוקה (Deep cycle): פורקים כל תא לאפס (עם נגדים קצרים) ומשאירים לזמן – מאזנת את התאים ומבטלת ״זיכרון״.
- טעינה מחדש במתח או זרם קבוע לפי היצרן.
- ניקוי – מלחי פחמה לבנים (אשלגן קרבונט) על התאים – מנקים במברשת ובמים. לא במברשת מתכת.
- בדיקת מומנט של חיבורי התאים (Links).
- ניקוי החיבורים – מתכת נקייה.
מצברי ליתיום (Li-ion)
- מתח לתא: כ-
3.6–3.7V. - צפיפות אנרגיה גבוהה מאוד – קל.
- סכנת בריחה תרמית חמורה – אש שקשה לכבות.
- מערכת ניהול מצבר (BMS) מגינה על כל תא.
- תיבה מוגנת עם יציאת גזים מחוץ למטוס (מטוסים חדשים).
- הובלה – חומר מסוכן; כללים מיוחדים.
קיבולת
אמפר-שעה (Ah) – כמה זרם המצבר מספק לאורך זמן. 40Ah = כ-40A לשעה, או 4A ל-10 שעות – בקצב פריקה מוגדר (לרוב שעה או חמש שעות). בזרם גבוה יותר הקיבולת המעשית קטנה.
התקנה ובדיקה במטוס
- קופסת מצבר מאווררת – פתח כניסה ויציאה לאוויר.
- ספיגת חומצה (Sump jar) – כוס עם חומר מנטרל בקו האוורור.
- ניקוז – לחוץ.
- חיבור: מחברים את הקוטב החיובי קודם ואת השלילי (הארקה) אחרון; מנתקים את השלילי קודם – כך מפתח שנוגע במבנה לא ייצור קצר.
- מומנט חיבורים לפי היצרן.
- בדיקת קיבולת (Capacity test) – לפי מרווחים: פריקה בזרם קבוע עד מתח מינימלי; זמן הפריקה = הקיבולת.
טעינה
| שיטה | מאפיין |
|---|---|
| מתח קבוע (Constant voltage) | זרם גבוה בהתחלה, יורד כשהמצבר מתמלא. כך טוענים במטוס |
| זרם קבוע (Constant current) | זרם קבוע; צריך מעקב – אחרת טעינת יתר. בסדנה |
נקודות למבחן
- עופרת-חומצה –
2Vלתא; הידרומטר; ביקרבונט לנטרול. - NiCd –
1.2Vלתא; KOH בסיסי; לא בודקים בהידרומטר. - NiCd – מוסיפים מים רק כשטעון במלואו.
- בריחה תרמית – NiCd; חיישן טמפרטורה.
- לא מערבבים חדרים וכלים של NiCd ועופרת-חומצה.
- מנתקים שלילי קודם; מחברים שלילי אחרון.
- מטוס – טעינה במתח קבוע.